תפארת שלמה
ומוראכם וחתכם יהיה וכו' (שמואל א י״ז:כ״ה) ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העולה הזה כי לחרף את ישראל עולה והיה האיש אשר יכנו כו' ויאמר דוד כו' מה יעשה כו' כי מי הפלשתי הערל הזה וכו' מערכות אלהים חיים. ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש כו'. שאלת דוד מה יעשה לאיש. תמוה. הלא שמע מה שאמרו וכי אין די בזה. וגם מתשובת העם בשני' מה חדשו מבראשונה. ידוע שהשכר הראוי לו הוא לפי ערך המוכה אם יהרוג בהמה אין לו שכר. רק אם יהרוג אדם יהי' לו שכר. עוד ידוע ששכר הוא לפי הצער שיהי' לאדם לפום צערא אגרא. אבל אם יש להמנצח תענוג מזה אין לו תשלומין. והנה גלית הפלשתי הזה עמד לחרף ישראל. והנה לדעת המכריז הזה היה גלית הזה עוד בתואר אדם ואמר הראיתם האיש העולה כי לא נאבד ממנו הצלם אלהים ואמר הטעם אף שידע שבעת הסתלק ממנו הצלם נדמה כמו בהמה כמ"ש נמשל כבהמות נדמו ואין לו תואר אדם. היינו בין אדם למקום אך זה לא חרף רק בנ"י ולזה אמר כי לחרף מערכות ישראל ולזה יגיע שכר להמכה אותו. אולם דוד המלך בא בטענה כי חילול כבוד המקום וכבוד ישראל אורייתא וקב"ה וישראל חד. וא"כ הוא כבהמה שנסתלק ממנו הצלם אלהים ומה שכר להורג בהמה. עוד אמר התענוג שיש לזה ההורנו שיסיר חרפת ישראל אין לו שום שכר מזה שיש לו תענוג מזה יותר מכל הנאות שבעולם וכו' כי מי הפלשתי הזה כו' לחרף מערכות אלהים חיים. כי נסתלק ממנו השם אלהי' לא כדעתכם שבמה שחירף ישראל לבד עדיין הוא איש לא כן. קב"ה וישראל חד. וא"כ הרי הוא כבהמה גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך והי' כאחד מהם כי חרף מערכות אלהים חיים. ואמרו לו העם כדבר הזה כה יעשה לאיש אשר יכנו. כלומר אם היה איש זה המוכה ראוי שישלם לו זה הגמול. וק"ל: